שיוויון – האם זה בכלל מוסרי?

אבל מה עם השיוויון???

זו טענה שאני שומע שוב ושוב כשאני מדבר על חרות כלכלית. בדרך כלל עם צרוף המילים "קפיטליזם חזירי". לדעת הטוענים, הרעיון שלא' יהיה יותר כסף מב' פוגעת איכשהו בב'.

כמובן שהטענה הזו מגוחכת. אבל בואו נחשוב לרגע על מוסריות הרעיון של שיוויון.

כולנו נולדנו שונים. חלקנו גבוהים, חלקנו נמוכים, חלקנו בעלי נטייה להשמנה וחלקנו דווקא רזים מאוד.

מייקל פלפס נולד עם כשרון מדהים לשחיה. זה לא רק כשרון ואימונים, זה גם גנטיקה. אני לא נולדתי עם שום כשרון לשחיה או שום גנטיקה יחודית. אהיה כנה ואומר שבכל מה שקשור למים, אני ממש גרוע.

בכל תחרות שחיה ביני ובין מייקל פלפס, יש למייקל פלפס יתרון אדיר. יש שני דרכים להשיג שיוויון בין מייקל פלפס וביני  הראשונה זה לשבור למייקל פלפס את הידיים. יתכן שגם אז הוא עדיין ינצח אותי. הדרך השניה זה להוריד למייקל פלפס ניקוד בצורה שרירותית אבל אחרי כמה פעמים שמייקל פלפס ינצח אתי ואני אקבל מדליה, אני מסופק אם מייקל פלפס ימשיך להתחרות איתי… זה כבר יפסיק להיות כיף בשבילו.

אותו הדבר ביכולת להרוויח כסף. לא כולנו נולדנו עם אותם הכישורים. לכל אחד מאיתנו יש יכולת שונה להתפרנס. הדרך היחידה להשיג שיוויון זה לקחת מאנשים את הדבר הנוסף שנותן להם יתרון על השני.

או לקחת מאלה שהרוויחו יותר את הכסף שהם הרוויחו.

הדרך הראשונה זו פגיעה פיזית בבן אדם.

השניה היא ההגדרה המילונאית לגזל.

כל ניסיון ליישם שיוויון מביא אותך לחברה שבה פגיעה בבני אדם וגזל, הופכת לנורמה. זו שחיתות מוסרית מפחידה שאנחנו רוצים להתרחק ממנה.

שיוויון אינו ערך. שיוויון זה ערך שלילי. שיוויון עומד לצד גזל, אלימות, רצח ואונס במדרג הערכים. בתור חברה אנחנו חייבים להתרחק מכל ניסיון לייצר שוויון, למחות על כל ניסיון למחוק את מה שהופך את האינדבדואל למיוחד.

עלינו להכיר בעובדה שכולנו שונים, לא שווים ולתת לכל אחד את החרות לבטא את השונות שלו כפי שהוא רוצה.

כמו כל דבר לא מוסרי, אם זה נהפך לנורמה חברתית, החברה נפגעה. כך גם השיוויון, ככל שהוא מיושם יותר בחברה, החברה נעשית יותר מנוונת. אנשים כבר לא מוצאים שום סיבה להשקיע או להתאמץ, הרי בסופו של דבר, כל דבר נוסף שהם ייצרו ילך למישהו אחר. מדוע שהם ישקיעו?

ככל שהרעיון של שיוויון משתקע יותר בתודעת האנשים, הרעיון של יצירה עצמאית הולך ונעלם. יצירת הון מפנה את מקומה להעברת הון מהאחר. אבל בסופו של, כמו שמרגרת ת'אצ'ר אמרה, נגמר לאנשים האחרים הכסף ואין יותר ממי לקחת.

ריקבון מוסרי ששמו שיוויון מביא בסופו של דבר מעצמות לפשיטת רגל כלכלית, בדיוק כמו שקרא לברה"מ, קובה, וונצואלה. זה לא שחסר בהם משאבים, זה שאין לאנשים שם את הדחף ללכת ולמצוא דרכים חדשים לייצר מהם הון. זה לא החומר שנכנע וגרם לנפילת אותם המדינות. זה הרוח האנושית שדוכאה ונרמסה בשם השיוויון.

One thought on “שיוויון – האם זה בכלל מוסרי?

Comments are closed.