משאל עם על סיפוח יהודה ושומרון? אני בעד! אבל…

בטח שמעתם על התארגנות השמאל החדשה שקוראת למשאל עם על עתיד יהודה ושומרון.

מעניין… כשהימין קרא לבצע משאל עם על עקירת גוש קטיף, אותם ארגונים אמרו שמשאל עם זה אנטי דמוקרטי. כשהם מבינים שהשלטון לא יגיע לידיהם בשנים הקרובות, פתאום משאל עם זה רעיון טוב. אז מה בדיוק השתנה?

השמאל חושב שהוא לא יכול להפסיד

למה השמאל רוצה משאל עם? כי הוא חושב שהוא לא יכול להפסיד. הוא חושב שגם אם העם יבחר לספח את יהודה ושומרון, שום ראש ממשלה לא יעז לבצע את המהלך הזה.

בדיוק כמו שכיום יש קולות בבריטניה שקוראים להישאר באיחוד האירופי למרות שהעם הכריע במשאל עם לצאת מהאיחוד. כך גם השמאל בטוח שהוא יצליח, גם אם הוא יובס במשאל, להתעלם מהתוצאה.

אני בכל זאת רוצה משאל!

למרות כל האמור לעיל אני תומך במשאל עם.

בשונה מאלה שמקדשים את השיטה הפרלמנטרית הייצוגית, אני דווקא חושב שאין בשיטה הזו שום דבר קדוש. זו שיטה דמוקרטית שנולדה מתוך הכרח, אבל בנושאים מהותיים יש לשאול את העם ישירות. יתרה מכך, במדינה דמוקרטית חייב להיות מסלול קבוע שבו בסוגיות מסוימות עורכים משאל ותוצאות המשאל נהפך לחוק. חוק שיכול להשתנות רק במשאל עם נוסף.

לכן לפני שאנחנו פונים במשאל עם על עתיד יהודה ושומרון, קודם עלינו להסדיר את תהליך משאל העם. צריך לנצל את ההתעניינות הנוכחית במשאלי עם לדחוף את הפוליטיקאים להסדיר בחקיקה את האפשרות למשאל עם. כמו כן צריך צריך להעביר בחקיקה, ובמשאל עם, את עליונות משאלי העם על שאר החוקים. חוק שנקבע במשאל עם יוכל להשתנות רק במשאל עם.

אחרת אין משמעות למשאל.

רק לאחר שיש לנו מסגרת למשאלי עם, אפשר לבצע משאל עם על יהודה ושומרון. כמובן שמשאל העם צריך להיות על חוקים. כך שבעקבות המשאל חוקי המדינה ישתנו. הנה ההצעה שלי למשאל:

א. החוק הישראלי יחול על יהודה ושומרון לאלתר.

ב. ישראל תיסוג מיהודה ושומרון (כולל מפת פינוי).

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *