תומר פריסקו נגד משה פייגלין

תומר פריסקו כתב פוסט ארוך ומפורט שבו הוא תוקף את משה פייגלין ואת המצע של זהות.

תרשו לי להגיב לדברי הביקורת שלו, נקודה אחרי נקודה.

א. "אמונה בבחירה האלוהית ובכוחו המאגי של הר הבית".

כן, פייגלין הוא אדם דתי. הוא מאמין בבחירה אלוהית. אז מה? גם חלק מכותבי המצע (בהחלט לא כולם, לא בטוח שאפילו רובם) הם דתיים. אז יש התייחויות לאלוהים. גם בהכרזת העצמאות של ארה"ב, מה שהביא למדינה הראשונה עם הפרדת דת ממדינה, יש התייחסות לאלוהים.

פייגלין טוען ש "קיים קשר ישיר בין איבוד אחיזת ישראל בהר (מאז שנמסר בפועל לוואקף) לבין איבוד הלגיטימציה הבינלאומית של מדינת ישראל לאורך השנים".

הוא לא הראשון שאמר את זה. המשורר אורי צבי גרינברג (לא דתי גדול) טען "מי ששולט בהר שולט בארץ".

 מי שמתעלם מהקשר בין הר הבית ובין העם היהודי מתעלם מכל המסורת שבגללה עם ישראל התכנס בארץ ישראל.

איך יכול לטעון מי שמוותר על המקום החשוב ביותר לעם היהודי לדורותיו, אחיזה על כל שטח אחר במולדתו של עם ישראל?

פייגלין מבין היטב את חשביותו של הר הבית. לא רק מהפן הדתי אלא גם מהפן הלאומי והאתוס שסביבו.

תומר פריסקו וחבורתו לא מבינים את זה.

ב. פריסקו: על פי המצע, ציטוט: "'זהות' מאמינה שעל המוסדות הממלכתיים של המדינה להיות מחויבים להלכה ולמסורת ישראל כביטוי לזהותה היהודית של המדינה." — כלומר הזהות היהודית של המדינה היא אורתודוקסית

מה? למה? איך?

איך מיהודי קופץ תומר לאורתודוקסי?

איך יקבע זהותה של הרבנות הראשית? רבני הערים יקבעו אותה. איך יקבעו זהותם של רבני הערים? רבני השכונות. איך יקבעו זהותם של רבני השכונות? הציבור שזקוק לרב שכונתי ומשלם את מיסי הרבנות הוא שיקבע.

אם רוב הציבור בארץ יהיה אורתודוקסי, הרבנות הראשית תהיה אורתודקוסית. אם לאוו, אז לאוו.

הר הבית, בתור מרכז דתי, צריך להיות מנוהל בידי אנשי הדת של המדינה. זה לא אומר שהכל יהיה בשליטתם. יתכן שאפילו יהיה להם פחות שליטה מאשר יש לוואקף כיום. מה שבטוח שהמצב כיום שבו הוואקף הירדני שולט בהר הבית הוא אבסורדי ופוגע בריבונות  היהודית בארץ ישראל.

צריך לסלק את הוואקף מהר הבית ולתת לגורמים רשמיים של המדינה לנהל אותו. הרבנות הראשית תהיה כנראה אחד מהגורמים שינהלו את ההר (ארכאולגים ומשטרת ישראל גורמים נוספים).

ג. פייגלין מתכוון לקחת מהרבנות את המונופול על נישואים ואת המונופול על כשרות. ביצור מעמדה של הרבנות בתור מונופול זה בהחלט לא. איך פריסקו מגיע למסקנה ההפוכה, זה משהו שנשגב מבינתי.
גם אם הוא יתן לרבנות לנהל את המקומות הקדושים ליהדות, ההשפעה של זה על הלא מאמינים תהיה אפסית והמאמינים יראו את זה בתור דבר חיובי. מה שאומר שזה אכן עומד בסטנדרטים ליברטריינים.

ד. אחד מהפעולות הראשונות שפייגלין עשה בתור ח"כ היה ללכת לבר נוער ולדבר עם נציגים מהקהילה הגאה. הסיכום שלו היה (במילים שלי) "אני לא מוכן לקבל שלהיות גאה זה דבר נורמלי, אבל אני אלחם שתקבלו את כל הזכויות בדיוק כמו כל אזרח אחר".

המשפט "אני הומופוב גאה" נאמר באותו ההקשר. לאחר שהוא הבטיח לשמור על זכויות הלהט"ב הוא הכריז שלקבל הומוסקסואליות בתור דבר נורמלי, הוא לא מוכן ואם מכנים אותו בגלל זה הומופוב אז הוא הומופוב גאה.

אני לא מצפה מאדם דתי לקבל דבר שמנוגד להלכה היהודית. אני כן מצפה ממנו לא להפריע לחיים של מי שאינו מאמין כמוהו. לכן אני לא רואה שום בעיה בצורה שבה פייגלין מתייחס לקהילה הגאה. אמונתו הדתית לא מאפשרת לו לקבל את זה בתור דבר חיובי או תקין אבל הבנתו הליברלית נותנת לו את הסובלנות להתייחס אליהם כאל כל אדם אחר ולהלחם בעד זכויותיהם. הלוואי שכל החרדים היו חושבים כמוהו. הלוואי שהשמאל היה חושב כמוהו.

ה. "'זהות' מתנגדת להתערבות המדינה באופי המשפחה". זה יופי, אבל מצד שני באותו מצע כתוב כי אחד מיעדי המפלגה הוא "מדינה המשמרת את ערכי המשפחה". אופס. איך זה הולך יחד? זה לא."

אז זהו, שזה כן. בעצם הדרך היחידה לשמר את ערכי המשפחה זה אם ההמדינה לא תתערב בערכי המשפחה.

נקח למשל את אחד מערכי המשפחה החשובים ביותר, החינוך של ההורים. לאורך הדורות ההורים היו המחנכים ומקני הערכים הראשיים של הילידים. זה היה חלק מיצירת התא וההיררכיה המשפחתית. כיום מדינת ישראל לקחה מההורים את הסמכות הזו, על פי החוק אחריות חינוך הילדים נמצאת בידי שר החינוך.

זהות רוצה לחזק את התא המשפחתי, להחזיר את הסמכות לחינוך הילדים להורים על ידי הפסקת ההתערבות הממשלתית הזו. תוכנית השוברים בחינוך תחזיר להורים את האוטונומיה של חינוך ילדיהם.

ו. בשביל לתקוף את המהפכה שזהות רוצה לעשות בכל נושא הנישואין תומר פריסקו בונה על כך שהקורא שלו לא יודע על ארגון משפחה חדשה או מה קורה במדינות כמו ארה"ב.

מבלי לרדת לפרטים ישנם שני פנים לנישואים. הראשון הוא הפן הזוגי, ששני אנשים מחליטים להקים בית ביחד. השני הוא הפן המשפטי. חלוקת הכספים, זכויות בנושאים רפואיים וכו'.

כיום אפשר לומר שיש חוזה משפטי סטנדרטי שנאכף ברגע שהרבנות מצהירה שהזוג נשוי. אבל זו לא הדרך היחידה להחיל את הצד המשפטי. ניתן לסגור 99% מכל הנושאים המשפטיים בתור חוזה. אממה, המדינה לא מכירה בזוג בתור נשוי לכל מיני הטבות מס וכודמה. הרעיון של זהות הוא לחייב את המדינה להכיר בזה לכל אותם דברים.

פייגלין באמת לא יכיר בזה בתור נישואין. יש לפייגלין את ההגדרה שלו לגבי נישואין. אז מה? שיחשוב מה שהוא רוצה. כל עוד הזוג מקבל את כל הזכויות שלו, מה זה משנה?

תומר פריסקו אוהב להכנס לראש של פייגלין ולהסביר איך שהערכים של פייגלין לא תואמים את החשיבה הליברלית החילונית. הוא צודק בפרטים וטועה בעיקר.

פייגלין חושב כמו אדם דתי מאמין. בד בבד הוא מודע שלא כולם חושבים כמוהו. המפלגה שהוא הקים, הבסיס שלה זה המצע, מנסה לבנות בית שבו כולם יכולים לחיות בשלום. המאמין עם הלא מאמין. מבלי שאף אחד ירגיש מאויים מדעותיו של חברו.

ההצלחה המסחררת והנהירה אחר מפלגת זהות מראה שפייגלין מצא את הנוסחה הנכונה.

2 thoughts on “תומר פריסקו נגד משה פייגלין

  1. אני מאמין חילוני, מוצא עצמי מסכים עם (רוב הדברים) כל פעם ששומע את דבריו. ובראש וראשונה: הפרדת דת ממדינה. אם זה יקרה, ישראל תצליח אולי להגיע לאיזון שישחרר הלחץ מהמי פה מנצח. מצידי שיבנו בית מקדש, לו רק יגיעו הדתיים לאחדות רעיונית כדי לממש…
    לדעתי מ.דיין שגע לתת לווקפ(וירדן) זכות שליטה בהר הבית. בשביל "שלום ממשי אמיתי" הייתי נותן להם להקים את בירתם במזרח ירושלים ואת בית- הקדש להקים ליד הכותל או בכלל במקום אחר, למשל במערב ירושלים.
    פיגלין לדאבוני לא צבר קולות מספיק לאחוז החסימה ויותר מאוחר ביבי שכנע אותו לעזוב את המושכות. חבל *

    1. יותר ממה שהמוסלמים רוצים להקים בירה בירושלים ומסגד בהר הבית, הם מעוניינים למנוע מאתנו לעשות את זה.
      המבחן האמתי לשלום זה יהיה הקבלה של המוסלמים שירושלים היא בירת ישראל והר הבית מקום מקודש ליהודים.

      כתבתי קצת על הבעייתיות של האיסלם כאן: https://kramerpeace.space/?p=502

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *