זכות הירושה

בטח יש לכם זכרון ילדות כזה. אתם יושבים עם האחים שלכם משחקים מונופול ואתם מרימים קלף. "דוד עשיר מאמריקה הוריש לך את הנכסים שלו קבל 500 דולר מהבנק". איזה אושר!1 ברור שלא שאלתם את עצמכם, מה זו בכלל הורשה והאם בעולם האמתי זה רעיון טוב?

היום יש הרבה ששואלים את השאלה הזו. הם מנסחים את זה במסווה של שאיפה להגינות. האם זה הוגן שאדם מסוים יוכל להתקדם יותר מבני אדם אחרים רק בגלל שבמזל הוא נולד לתוך מאגר גנטי עשיר?2

ירושה זו זכות של המוריש

ירושה היא בראש ובראשונה זכות בסיסית של המוריש. הזכות של אדם לעשות עם החיים שלו, הזמן שלו ועם היצירתיות שלו מה שהוא רוצה. בעודו בחייו הוא מחליט מה יקרה עם פרי עמלו. חלק מזה הוא משקיע בילדים שלו בהווה. חלק הוא משקיע בילדים שלו בעתיד הקרוב. פתיחת קרנות למימון לימודים אקדמיים זו דוגמה אחת. חלק מפרי עמלו הוא מקדיש לעתיד הילדים שלו, אבל בעתיד הרחוק3 . כאשר הוא כבר לא יהיה עמם.

כל אלה הם החלטות של אדם איך להנות מהרכוש שלו. הזכות להוריש היא זכות הקניין.

מי שטוען שאין לאדם את הזכות לומר מה יקרה עם הכסף שלו לאחר מותו, בעצם אומר שלאדם אין זכות על הרכוש שלו. החברה נותנת לו את הרשות להשתמש ברכוש שהוא יצר. כאשר הוא נמצא בסביבה יש לחברה למי לתת את הרשות. כשהוא לא בסביבה, אין למי לתת את הרשות הזו ולכן החברה לוקחת בעלות על הרכוש.

הטענה הזו בעצם דוחה את כל רעיון הזכויות וכופרת בו מכל וכל.

כדי להבין יותר טוב מה זה המושג זכויות אני מציע לכם לקרוא את המאמר הזה שתרגמתי שמסביר את זה בפירוט רב.

כל הפרה של זכויות יוצרת נזק. בסופו של דבר לא ניתן להרוויח דבר מהפרה של זכויות4. הפרת זכות ההורשה אינה שונה.

הנזק שפגיעה בזכות ההורשה יוצר

עושר נשרף

ישנה אמירה ישנה שאומרת "בשביל להרוויח כסף צריך להשקיע כסף". זה נכון מאוד גם בצורה היותר כללית. כל דבר בעל ערך נוצר באמצעות דבר בעל ערך אחר. זמן, חומרי גלם, מאמצים אינטלקטואלים, כל אלה צריכים בשביל לייצר את העושר העולמי.

ככל שדבר יותר מורכב ליצירה, כך צריך להשקיע יותר כסף וזמן על מנת לייצר אותו. נדרשו שנים של עבודה ושל חסכון בשביל שהאחים רייט ייצרו את המטוס הראשון שלהם. כך לגבי האייפון. העושר שלנו בנוי על כך שהרבה אנשים, במקום לצאת למסע תענוגות, השקיעו את הכסף שלהם בעתיד.

אי פעם שאלתם את עצמכם מדוע אדם בן שישים, שבעים שלא נדבר על שמונים, ישקיע את הכסף שלו בדברים עם צפי של עשרים עד שלושים שנה? הרי בכלל לא בטוח שהוא יחיה עד שהוא יראה את התוצאות.

בגלל הילדים. אנחנו מתוכנתים גנטית כך שיהיה אכפת לנו מהילדים והנכדים שלנו. אנשים מוצאים יותר הנאה מלהבטיח את עתיד ילדיהם ונכדיהם מאשר לענג את עצמם בהווה. לכן אנשים משקיעים כל כך הרבה בעתיד.

אבל אם נכפור בזכות ההורשה, אם נקח בכוח מאנשים את פרי עמלם ברגע מותם ולא נאפשר להם להעביר את זה לילדיהם, הם יפסיקו להשקיע. מניות ספינות התענוגות ירקיעו שחקים. השקעות בעתיד ירדו פלאים. הזקנים ישרפו את הכסף שלהם על ההווה כי הם יודעים שבעתיד הממשלה תקח את זה5.

כשההשקעות בעתיד קטנות הצמיחה קטנה. כשהצמיחה קטנה סך העושר העולמי צונח.

ידע הולך לאיבוד

הרבה עסקים דורשים הרבה ידע שנרכש על פני עשרות ואפילו מאות שנים. כורם לומד במשך שנים את הכרם שלו. איזו גפן מניבה יותר בשנים שחונות ואיזו יותר בשנים גשומות. מה נחשב לאזור הטוב ומה נחשב לפחות. הידע הזה לא נצבר בדור אחד. זהו ידע שנצבר רק באמצעות העברת יד מהדור הוותיק לדור הצעיר.

אותו רעיון קיים כמעט בכל סוג של תעשיה. מנגרות, עד לבנקאות. חברות שיוצרים שרשרות של העברת ידע טובות, צומחות ומשגשגות יותר מחברות שלא הצליחו לייצר את שרשרת הידע הזו. והשרשרת הכי טובה נוצרת כשהאב, האדם שהכי אכפת לו מבנו, מעביר ידע לבנו, שמעריך הן את אביו והן את הידע שלו6.

שרשרת המעבר הזו נקטעת אם רכוש לא עובר במשפחה. אם בן ידע שהוא לא יוכל לרשת את הכרם של אביו הוא לא יטרח ללמוד את הכרם ובכך הידע הנחוץ כל כך להתפתחות האנושית לא ייאגר.

חשוב לציין: גם אם לא מבטלים את זכות ההורשה אלא רק מצמצמים אותו, למשל מטילים מס גבוה, זה פוגע בכל הדברים הללו. לרוב היורשים לא יורשים כסף, הם יורשים נכסים ובשביל לשלם את המס הם נאלצים למכור לפחות חלק מהנכסים.

עושר נשרף – שוב

ברגע שיורשים נאלצים למכור חלק מהנכסים שלהם כדי לשלם את מס הירושה, הם מוצאים את עצמם בלחץ זמן. רשויות המדינה רוצים את הכסף כמה שיותר מהר ולכן היורשים נאלצים למכור כמה שיותר מהר.

הקונים יודעים את זה. הם יודעים שהם יכולים "לסחוט" את המוכרים ולהוריד את המחיר. ככה היורשים מקבלים בהרבה פחות מהשווי האמתי של הנכס. עושר נשרף7.

צמצום התחרות

אם יש נכס שנמכר בזול, מי הוא בעל הרצון החזק ביותר לקנות אותו? המתחרה!

בשביל המתחרים זו מתנה משמיים. הם מחסלים את התחרות, מקבלים עוד לקוחות ללא כל עלות. ההכנסות של המפעל שעובר לרשותם מממן את הקנייה.

אבל עכשיו המשק מוצא את עצמו עם פחות תחרות, מה שפוגע בצרכנים.

עוד ידע הולך לאיבוד

כשהחברה המתחרה משתלטת על הנכס הדבר הראשון שהיא עושה זה שמה את האנשים "שלה" בעמדות מפתח. אנשים עם הרבה ידע וניסון מפוטרים ובמקומם מכניסים אנשים עם פחות ידע וניסיון אבל עם יותר נאמנות לבעלים החדשים. כמעט בכל פעם שדבר כזה קורה ידע אובד וביצועי החברה מתדרדרים8.

אבל זה עוד במקרה הטוב. במקרה הרע החברה שמשתלטת סוגרת את המפעל המתחרה ושולחת את כל העובדים הבייתה. איבוד הידע במקרים כאלה הוא בהרבה יותר גדול.

סיכום

החברה שלנו מתפתחת ומתקדמת במידה שאנו שומרים על זכויות בני האדם. בכלל זה זכות ההורשה. חברות שהשכילו לשמר את על זכות ההורשה שימרו בצורה יותר טובה ידע ועושר לדורות הבאים.

ברור שהיורשים המידיים הרוויחו מזה יותר מכל אחד אחר בחברה. אבל כל האנשים בחברה הרוויחו משמירת הזכויות הזו. לכן יש לדחות על הסף את כל הרעיונות המזיקים של מס ירושה ולאפשר לבני אדם להחליט מה יעשה עם הכסף שלהם גם כשהם לא פה כדי לוודא שזה אכן מה שקורה.

הערות

  1. אלא אם כן זה היה אחד מהאחים שלכם ששלף את הקלף.
  2. ולא רק לגבי עושר. גם לגבי הורות טובה. יש כאלה שרוצים לאסור על הורים להקריא סיפורים לילדים שלהם לפני השינה מאחר שישנם מחקרים שמראים שזה מועיל לילד. ישנם הורים שלא מקריאים סיפורים לילדים שלהם והם רוצים למנוע את היתרון הלא הוגן הזה…
  3. הוא מקווה שזה יהיה רחוק.
  4. האנגלים הבינו את זה לאחר שהם מכרו חלק נכבד מתושבי אפריקה בתור עבדים. פתאום הם גילו שהם היו יכולים להרוויח הרבה יותר לו הם היו משאירים אותם ומנצלים את כוח העבודה שלהם באפריקה. זו אחת הסיבות שהאנגלים החלו לפעול נגד סחר עבדים.
  5. רואים תופעות כאלה כבר עכשיו עם כל מיני חוקים שמונעים השקעות.
  6. כמובן שיש דוגמאות הפוכות. סרט טוב שממחיש את הנקודה ההפוכה זה "אתה תהיה בני"
  7. כאשר נכס נמכר במחצית שוויו אז השווי שלו נחצה.
  8. תשאלו כל איש הייטק שחברה חיצונית קנתה את החברה שלו מה קרה. עכשיו תחשבו כמה גרוע זה יהיה כשזו השתלטות עויינת

One thought on “זכות הירושה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *