ריכוזיות, האבא והאמא של השחיתות

זה מרגיז שבעוד אנו משתדלים להישמע להוראות ההסגר, חוגגים את הפסח עם המשפחה המצומצמת1, אלה שהחליטו על ההנחיות האלה והסבירו לנו שוב שוב עד כמה חשוב למלא אחריהם, הפרו אותם.

הנשיא ריבלין הביא אליו לביתו את כל משפחת בתו. בעלה ושלושת ילדיהם. כשביקרו אותו על כך הוא טען שהיא מסייעת לו לאחר פטירת אשתו. לא בדיוק הסבר שמניח את הדעת.

אם לנשיא יש צורך בעוזרת אישית אזיי למסור תפקיד כזה לבתו זה נפוטיזם. עצם העובדה שהוא נתן תפקיד כזה לבתו, תפקיד שמפגיש אותה עם מנהיגי העולם ולא פתח את התפקיד למכרז, צריך להיבדק על ידי מבקר המדינה. אבל כשהוא מביא את בעלה ואת ילדיהם איתו לליל הסדר בעודו אומר לשאר אזרחי ישראל לא ללכת לסדר של הוריהם, זו צביעות לשמה.

תגובתו "אתם פשוט אינכם מבינים מה תפקיד הנשיא" נשמעת עוד יותר מתנשאת ומנותקת מאשר אם הוא היה מתעלם מהביקורת.

אתם מבינים? הוא מצר על כך שאנחנו פשוט לא מסוגלים להבין…

ביבי נתניהו לא יותר טוב מריבלין. אולי אפילו יותר גרוע. לא רק שהוא הביא את בנו אליו, מה שהוא אסר על שאר אזרחי המדינה לעשות ואפילו שלח את המשטרה למנוע מהם לעשות, הוא גם העביר אותו בדיקת קורונה לפני. בימים שיש מחסור בבדיקות, הבן של ראש הממשלה מקבל בדיקה מיוחדת בשביל שהוא יוכל להפר את הוראות ההסגר שאביו הטיל מבלי לסכן את ראש הממשלה. באמת נורא.

המצב הזה שבו האנשים שקובעים ואוכפים את החוקים מציבים את עצמם מעל החוקים, זה לא שחיתות רגילה. זו לא סתם שחיתות שבה אדם עובר על החוק. זו שחיתות ברמה אחרת. הבני אדם האלה יודעים שהם החוק ולכן החוק לא תכף לגביהם. זו שחיתות שיכולה להיווצר רק כשאדם מסויים יודע שהוא המילה האחרונה. רק במשטרים ריכוזים. בפרט במשטרים סוציאליסטים שבו רוב ההחלטות מתקבלות בצורה שרירותית על ידי פקידים.

כאשר אדם מקבל כוח על משאב של אנשים אחרים ויש לו את האפשרות לחלק אותו בצורה שרירותית על פי איך שנראה בעיניו, בהכרח הוא ינצל את הכוח שלו לרעה. מאחר שמראש הקריטריונים לניצול הכוח אינם אובייקטיביים, אין שום דרך אובייקטיבית לדעת מתי הוא חרג מסמכותו.

איין ראנד מנסחת את הנקודה הזו בבהירות חדה:

“כל עוד רואים במושג כמו "האינטרס הציבורי" (או "החברתי", “הלאומי" או "הבינלאומי") עיקרון תכף להדרכת החקיקה, שדולות וקבוצות לחץ יוסיפו בהכרח להתקיים. הואיל וישות שמכונה "הציבור" אינה קיימת, מאחר שהציבור אינו אלא אוסף של פרטים, להשקפה ש"האינטרס הציבורי" גובר על האינטרסים הפרטיים ועל זכויות הפרט תיתכן משמעות אחת בלבד: שהאינטרסים והזכויות של כמה פרטים מסוימים יועדפו על האינטרסים והזכויות של אחרים.”

קפיטליזם האידאל, איין ראנד

ביבי קיבל את הכוח להחליט על משאבים של אנשים פרטיים למען "טובת הציבור". המשאבים שאני מדבר עליהם הם הזכות שלנו להסתובב חופשי ועל הגישה לבדיקות. לכן זה לא פלא שהמשאבים האלה מנותבים בצורה כזו שתיטיב עם הסובבים אותו והקרובים אליו.

האם ראש ממשלה נינוח ומתפקד אינו "טובת הציבור”?

האם בשביל שביבי יתפקד יותר טוב לא עדיף שבנו יהיה עמו בליל הסדר עם כל הכרוך בכך? יתכן. כשמושגים סובייקטיביים כגון "טובת הציבור" מנהיגים אותנו, ניתן להצדיק כמעט כל פעולה.

חכמינו ז"ל כבר קבעו "לאוו עכברא גנב אלא חורא גנב2". לא ביבי הוא הפושע כאן אלא השיטה הסוציאליסטית שנהוגה כאן במדינה היא הפושעת. היא זו שמאפשרת לאנשים לפשוע. היא זו שהופכת את הפשע לא רק למשתלם אלא כורח חיוני לקיום. במילותיה של איין ראנד:

“אם כך, על כל היחידים וכל הקבוצות הפרטיות להילחם עד חורמה למען הזכות להתקרא "ציבור". מדיניות הממשלה צריכה לנוע כמטוטלת תזזיתית מקבוצה לקבוצה, לפגוע באלה ולהיטיב עם אלה, בהתאם לכל גחמה רגעית, ומקצוע בזוי כמו שתדלנות (מכירת "השפעה") יכול להפוך למשרה מלאה. אם לא היו קיימים הטפילות, משוא הפנים, השחיתות והשאיפה לזכות במה שלא נעשה מאמץ להשגתו, הייתה הכלכלה המעורבת יוצרת אותם"

קפיטליזם האידאל, איין ראנד

זה ממש מזכיר לנו את מה שקרה עם המקוואות ובעצם מסביר מדוע בכלל קיימים מפלגות דתיות בישראל3.

האלטרנטיבה היא כמובן שוק חופשי. שוק שבו כל מבוטח תובע את הביטוח שלו כדי לקבל את הטיפול הנדרש. חברת הביטוח מגבירים את קצב הבדיקות בשביל לא לשלם את מחירי האשפוז הגבוהים בהרבה. הם יכולים להגביר את קצב הבדיקות מאחר שהשוק חופשי ויש ביכולתם להזרים כסף למעבדות מחוץ לבתי החולים כדי שגם הם יבצעו בדיקות.

במצב כזה אם ביבי ירצה לקבל בדיקה נוספת בעבור בנו זו תהיה זכותו, בתור מבוטח. זה לא יבוא על חשבון הציבור.

לכל סוגיית הסגר לא אתייחס כרגע. רק אומר שאם חברות הביטוח היו אומרות שהם לא יממנו טיפולים של מטופלים ששברו את הסגר, גם ביבי וריבלין לא היו שוברים את הסגר.

הערות

  1. אמנם הצטרפו אליי אחי ואחותי אבל בהתחשב בעובדה שזה שניים מתוך עשר, זה בהחלט מצומצם
  2. מארמית: לא העכבר הוא הגנב אלא החור הוא הגנב. עיקר האשמה נעוצה במי/מה שאפשר לגנב להיכנס ולא בגנב עצמו.
  3. החרדים בעצם יוצרים קבוצת לחץ לקבל חלק מהעוגה. בדיוק כמו שהשמאל הסוציאליסטי עושה עם ההסתדרות ועשה בעבר עם חברי הקיבוץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *