אהבת המדינה זה לשמוח שישראל קיימת

ביום שלישי הרביעי לאוגוסט בשנת 20201 פיצוץ אדיר זעזע את ביירות. אלפי טונות של חומר נפיץ שאוחסנו במחסני הנמל של בירת לבנון התפוצצו בבת אחת. בתים במרחק מאות מטרים ניזוקים. הפצועים, המונים מעל חמשת אלפים, נהרו לבתי החולים והציפו אותם. מניין ההרוגים במאות.

ישראל מיהרה להכחיש כל קשר לאירוע.

החיזבאללה, שהיה ידוע שיש לו מחסנים בקרב אזור הפיצוץ, הכריז שזו לא תקיפה ישראלית.

הפיצוץ הזה הגיע בזמן ממש לא טוב ללבנון. לבנון, שכבר חמישים שנה לא יציבה פוליטית, נמצאת בקריסה כלכלית. אנשים מפגינים ברחובות על כך שאין להם אוכל. הפיצוץ הזה לא רק הפך הרבה אנשים לחסרי בית אלא הוא גם השמיד 85% מהתבואה הלבנונית. אם משהו לא ישתנה שם מהר, הלבנונים עלולים למצוא את עצמם ללא אוכל.

התגובה הישראלית הייתה דיי אופיינית. המון אמפתיה. שרים בממשלה העבירו מסר שישראל תהיה מוכנה לעזור לעם הלבנוני. הציבור הביע הזדהות וראש עיריית תל אביב הקרין את דגל לבנון על בניין העירייה לאות הזדהות.

רק אדם אחד העלה פוסט לפייסבוק עם מסר שונה. משה פייגלין בחר לומר לציבור בישראל שהם צריכים לשמוח על הפיצוץ. הלוגיקה שלו הייתה פשוטה. כזה פיצוץ כנראה קשור לחומרי נפץ. אם זה היה בשטח של מחסנים של החיזבאללה כנראה שאלו חומרי נפץ שמיועדים לשימוש נגד ישראל.

הפיצוץ הזה בעצם הציל את ישראל מהגורל שאנחנו רואים שקרה בלבנון. ועל כך יש לשמוח.

מכל הקשת הפוליטית התנפלו על פייגלין. גלעד אלפר מימין ובן כספית משמאל. איך ניתן לרקוד על הדם? במה הלבנונים המסכנים, ששונאים את חיזבאללה, אשמים?

יפה ששאלתם! בואו ואסביר לכם מדוע פייגלין צודק.

המוסר הנכון

אפשר לחלק את המוסר לשתי קטגוריות. מוסר אלטרואיסטי ומוסר אגואיסטי. מוסר שאומר שהמוטב העיקר של חיי האדם הם בני אדם אחרים אל מול מוסר שקובע שהמוטב של חיי האדם הוא אותו האדם שעל חייו מדברים.

המוסר האלטרואיסטי רואה הצדקה אחת לקיומו של האדם. עזרה לזולת על חשבון האדם. ככל שההקרב יותר גדולה כך המעלה המוסרית יותר גדולה. אם אדם מקבל משהו בתמורה לעזרה, אז זה כבר לא הקרבה, זה מסחר, ובעיני האלטרואיסט לא התבצע כאן שום מעשה מוסרי.

דוגמה אחת למוסר אלטרואיסטי היא הפילוסופיה התועלתנית. לפי הפילוסופיה הו הדבר הטוב הוא הדבר שעושה טוב להכי הרבה אנשים. מה שאומר שבהכרח שהטוב של אדם ספציפי, החיים שלו, אינם נחשבים לדבר חשוב.

דוגמה נוספת היא המוסר הנוצרי ששם את ההקרב העצמית בתור אידאל נשגב. למות מות קדושים, זו המטרה של הקתולי. ההקרבה למען האל, היא הטוב המוחלט.

אלטרואיזם בבסיסו הוא מוסר של שעבוד. אלטרואיזם דורש מכל אחד לשעבד את חייו למען האחר. מאחר שחיי האדם תלויים ביכולת שלו לחשוב ולפעול על פי המחשבה שלנו, החיים שלנו תלויים בחרות. שלילת החרות מובילה למוות2. לכן אלטרואיזם מובילה תמיד למוות. רואים את זה בהיסטוריה של רוסיה הסובייטית שהתבססה על אלטרואיזם סוציאליסטי ורואים את זה באירופה של ימי הביניים שהתבססה על אלטרואיזם נוצרי. בשניהם המוות היה נפוץ והחיים לא היו חיים.

אגואיזם שם את האדם במרכז. הטוב מוגדר על ידי כל אינדבדואל על פי תפישתו את הטוב בשבילו. זה לא אומר שאונס או רצח מוכשרים3. האם זה טוב למישהו שאונס ורצח יהיו דברים חוקיים? ברור שלא. מי שחושב שרמיסת זכויות של האחר זה דבר טוב לא מבין איך חברה אנושית עובדת. שמירת הזכויות של האחר, כשבוחנים את זה בצורה רציונלית, זה מעשה אגואיסטי להחריד4. אבל זה לא אומר שעזרה לזולת זה בהכרח הדבר הטוב ביותר שאדם יכול לעשות עם הזמן שלו או עם החיים שלו. אין על אדם שום חובה מוסרית לתת מעצמו לאחר.

כך המוסר האגוסיטי הוא המוסר היחיד שמבטיח לאדם את החרות הפוליטית לחתור למען האושר של עצמו, כפי שהוא תופס אותו. אגואיזם רציונלי הוא הבסיס המוסרי לחברות קפילטיסטיות. לחברות שזכויות הפרט מהווה הבסיס הפוליטי שלהם5.

רק תפיסת מוסר המבוססת על אגואיזם רציונלי, תפיסה שאומרת שעל כל אדם לנסות להבין בצורה רציונלית מה היא הדרך הטובה ביותר לחיות את חייו ועל פי זה לחיות, היא תפיסת מוסר שיוצרת שגשוג. אגואיזם רציונלי זה הבסיס לאינדיבידואליזם ולחברת חרות.

ישראל צריכה לאהוב את עצמה

מכאן נובע הבדלי התפיסה, בין אלה ששמחים על כך שישראל ניצלה מאסון לבין אלה שעצובים על מות לבנונים. השמחים שמים את חייהם קודם. הם חושבים שהחיים שלהם נועדו לשם עצמם. מדינת ישראל היא כלי שנועד לאבטח את חייהם ולאפשר להם לשגשג. לכן חיזבאללה, ולבנון שנשלטת על ידי חיזבאללה, שמנסים להשמיד את ישראל פועלים בצורה לא מוסרית. גם האזרח הפשוט, ששונא את חיזבאללה, עדיין תומך במלחמה נגד ישראל6. רציונלית פגיעה בלבנון תועיל לישראל, או לכל הפחות לא תזיק. כשהנזק נעשה בגלל השמדת נשק שעלול להיות מופעל כנגד ישראל, ברור שיש לשמוח!

אבל אלה שנתונים בשבי של המוסר האלטרואיסטי מתקשים לעכל את זה. חייהם נועדו לשרת אחרים, על פי תפישתם. כולל את הלבנונים. כולל את חיזבאללה. איך הם יכולים לשמוח?

המוסר האלטרואיסטי מהווה אבן נגף בכל פעם שישראל רוצה להכריע את האויבים שלה. תפיסת המוסר הזו עמדה מאחורי הגאווה של הרמטכ"ל דאז בני גנץ כשהוא הכריז "סיכנתי את חיילי צה"ל כדי למנוע פגיעה בחיי פלסטינים". היא עומדת בסתירה לאהבת החיים שאנו גאים בה ולאהבת מדינת ישראל.

עזרה ללבנון היא טעות

בעקבות הקורנה אזרחי מדינת ישראל נמצאים במצב כלכלי לא פשוט. עם מעל מיליון מובטלים ואנשים שלא יודעים מאיפה הם ישלמו שכר דירה, ברור שלא חסר אנשים שאפשר לעזור להם בארץ. אבל מי שדוגל במוסר אלטרואיסטי יעדיף לראות את אחיו רעב לפת לחם ולעזור לזר, כי אם הוא יעזור לאחיו הוא יהנה מזה ובכך מעשיו ייהפכו לפחות מוסריים.

כך המוסר האלטרואיסטי דוחף אנשים להרע לאלה שהם אוהבים.

מי שחי את חייו על פי מוסר אגואיסטי-רציונלי, ברור לו שעזרה ללבנונים כשיש כל כך הרבה עניים ישראלים, היא מעשה לא מוסרי ברור. קודם כל עוזרים לאלה שאותם אתה אוהב ומעריך, כיכ ככה אתה מעשיר את חייך שלך, רק אחר כך, אם אתה יכול וזה לא יזיק לך, לזרים.

אבל האגואיסט ידחה עזרה ללבנון גם מסיבות של בטחון אישי. כל עוד לבנון עדיין רואה בהשמדת ישראל מטרה, לעזור לה תהיה טעות ודבר לא מוסרי. מדינת ישראל לא צריכה לחזק מדינת אויב. חיזוק מדינת אויב מהווה חיזוק של התשתית שנלחמת בנו. במוקדם או במאוחר זה יפגע בנו. זה כמו שארה"ב הייתה נותנת דלק לנאצים בזמן מלחמת עולם השנייה כדי שיהיה לגרמנים עם מה לחמם את הבתים. זה כמו שראש ממשלת ישראל ייתן כסף לחמאס.

אין אף דרך להעביר כספים ללבנון מבלי שהחיזבאללה ששולט בלבנון, ייהנה מכך. אבל גם אם כן, ממשלת לבנון לא יותר טובה מחיזבאללה. ממשלת לבנון מצהירה שמטרתה להשמיד את ישראל. אז אם זה לא יהיה חיזבאללה, היא תייסע למישהו אחר, עם הכסף של ישראל, להשמיד את ישראל.

למה לנו להיות כל כך מטומטמים? למה לנו לתת לנאצים את הגז כדי להשמיד אותנו?

הערות

  1. השנה הזו לא מפסיקה לתת. סיוט אחרי סיוט.
  2. במידה שהחרות נשללת, זו המידה שבה החיים נפגעים.
  3. אני מזכיר את זה כי זו הטענה הראשונה שמוצגת כנגד אגואיזם רציונלי. משום מה אנשים חושבים שאונס ורצח זה דבר שמועיל לאדם והסיבה היחידה שהם לא רוצחים ואונסים זה מכיוון שהם מוכנים להקריב את האושר שהם ישיגו באמצעות רצח ואונס למען טובתו של האחר. תפישה מאוד מוזרה בעיניי.
  4. כל עוד האחר מוכן לשמור על זכויתיהם של אחרים.
  5. כגון ארה"ב. למרות שמאחר שמייסדי ארה"ב לא ניסחו את המוסר האגואיזם בצורה ברורה, הם התקשו לבנות את המערכתץ הפוליטית כך שהיא תייצג אותה בצורה מושלמת. זה הביא אותם להרבה מאוד כשלים וטעויות.
  6. אחרת ממזמן לבנון הייתה חותמת הסכם עם ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *