יציאה מהפלונטר הפוליטי

כולם מסכימים שאנחנו נמצאים בפלונטר פוליטי. ארבע מערכות בחירות ואין ממשלה באופק. כל האפשרויות שעומדות על הפרק נראות רעות.

בחירות חמישיות – יעלו לנו הרבה כסף ולא בטוח שישנו בצורה משמעותית את המצב הנוכחי שלנו. אנחנו בהחלט עלולים לקום למחרת הבחירות ולגלות שמפת הגושים לא השתנתה ושאנחנו עדיין נמצאים באותו הפלונטר.

ממשלת שמאל-מרכז-ימין – זו ממשלה שתלויה על קרעי תרנגולת. היכולת שלה להסכים על מדיניות, בכל נושא, היא אפסית. ממשלת אחדות היא לרוב ממשלת שיתוק1 אבל ממשלת כלאיים שכזו תהיה בהרבה יותר גרועה. במיוחד עם בנט, ראש מפלגה של שבע מנדטים, יעמוד בראשה.

בחירות אך ורק לראשות הממשלה – ביבי בעצם מתכוון לעקוף את הצורך שיש כיום לקבל רוב מוחלט בכנסת לראשות הממשלה. הציבור בוחר ראש ממשלה. על בחירת שרים לא דנים עדיין. זה שינוי מהותי של שיטת הבחירות שלנו. שינוי שעשינו בעבר והוא לא צלח. אסור לבצע שינוי כזה בשנית ללא דיון מדוקדק ומעמיק. בוודאי שלא על בסיס פרסונלי כדי לאפשר לאדם ספציפי להקים ממשלה.

יש לנו בעיה בשיטת הבחירות שלנו, בעיה שכבר הבחינו בה בשנות התשעים2, קשה להקים ממשלה בישראל. בינתיים אף אחד לא מציע פתרון אמתי. אז תרשו לי להציע פתרון כזה.

הסיבה שקשה להקים ממשלה בישראל

ישנם כמה גורמים שתורמים לכך שקשה להקים ממשלה מתפקדת בישראל. בשביל להציע תחליף צריך קודם להבין אותם ולהראות איך הפתרון המוצע פותר אותם.

הטלת המנדט על ידי הנשיא

בישראל הבחירות לראשות הממשלה מתבצעת בשלושה שלבים. הבחירות הכלליות, בחירת הנשיא על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה והאישור של הכנסת.

מה שזה בעצם אומר שכל ראש ממשלה צריך לנהל משא ומתן כפול. בפעם הראשונה לפני בחירת הנשיא, כדי לוודא שיש לו מספיק ממליצים. בפעם השנייה לפני אישור הכנסת.

משא המתן הכפול הזה מקשה על מלאכת הרכבת הממשלה3.

הכל או כלום

ראש ממשלה חייב להציג לכנסת ממשלה שלמה, מגובשת. או במילים אחרות, הוא חייב להציג לכנסת ממשלה מלאה ומתפקדת. לכאורה זה נשמע כמו דבר רצוי וטוב, אבל זה מקשה מאוד על הרכבת הממשלה. ראש הממשלה לא רק מקבל אישור מהכנסת על המינוי שלו לראשות הממשלה, הוא חייב לקבל באותו הזמן גם אישור על כל המרכיבים של הממשלה שלו. זה הופך את מלאכת הרכבת הממשלה להרבה יותר קשה.

פיצול של האישורים האלה יקל בצורה משמעותית על מלאכת הרכבת הממשלה. ראש ממשלה יוכל להקים קואליציה אחת להעביר חוקים כלכליים וקואליציה אחרת להעברת חוקים שקשורים לביטחון4.

אחוז חסימה גבוה – העדר יכולת מיקוח

בניגוד לטענה הרווחת, ריבוי מפלגות מסייעת לראש הממשלה במלאכת הרכבת הממשלה. ככל שיש יותר מפלגות, כך יש לראש הממשלה יותר אפשרויות להרכיב את ההמשלה שלו. ככל שיש לראש הממשלה יותר אפשרויות, ככה הוא פחות סחיט.

אחוז החסימה הגבוה בעיקר מונע מתחרים. אריה דרעי מש"ס תומך בו כדי לוודא שאלי ישי לא ייקח לו מנדטים. ליברמן תומך בו כדי לוודא שלא תקום מפלגה "רוסית" מתחרה. הערבים תומכים בה כדי שלא תקום מפלגה ערבית ציונית.

אם הכנסת הייתה מורכבת גם מהמפלגות התיאורתיות שהצגתי, בהחלט יתכן שאחד הצדדים היה יכול להרכיב כבר ממשלה.

הפתרון

ביטול אחוז החסימה

חייבים לבטל את אחוז החסימה. לא רק בגלל שזה מקשה על הקמת ממשלות אלא בעיקר כי זה נועד לסתום פיות של אזרחים. כשמדירים אוכלוסיות שלמות מהכנסת התחושה שהכנסת לא מייצגת את הציבור גוברת. אנשים מרגישים כאלו שאין להם מקום במשחק הפוליטי ומחפשים דרכים לא פוליטיים לממש את חזונם המדיני. אלימות.

לכן חשוב לבטל את אחוז החסימה.

בהעדר אחוז חסימה יקומו המון מפלגות קטנות, מפלגות נישה5. זה דבר טוב מאחר שזה יעודד אנשים להצביע ולהשתתף בהכרעה הפוליטית. לכל אזרח, לא משנה עד כמה משונות הדעות שלו, יהיה בית פוליטי.

כמובן שלא כל מפלגות הנישה יעברו את אחוז החסימה הטבעי של 1/120 של סך המצביעים. הרבה מפלגות לא יקבלו אפילו מנדט אחד6. יש צורך לבנות מנגנון שבו קולות לא "יתבזבזו". אחרת שוב הגענו לאותו המצב שבו אזרחים מרגישים כאלו שקולם מושתק.

בחירות לכנסת – דירוג מפלגות במקום בחירה במפלגה בודדת

כדי לוודא ששום קול לא ילך לאיבוד יש לאפשר לאזרחי ישראל לדרג את המפלגות הרצויות להם, במקום לבחור באחת.

ניתן דוגמה פשוטה להמחשה איך תראה בחירה אפשרית של אדם שנוטה ימינה ושל אדם שנוטה שמאלה עם המפלגות הקיימות כיום

איש ימין

  1. ליכוד
  2. ימינה
  3. תקווה חדשה
  4. הציוניות הדתית
  5. כחול לבן

איש שמאל

  1. העבודה
  2. מרץ
  3. יש עתיד
  4. כחול לבן
  5. תקווה חדשה

במעמד הקולות סופרים את הקולות שקיבלו המפלגות שדרגו אותם במקום ראשון. אם יש מפלגות שקיבלו פחות מ 1/120 מסך הקולות הכשרים, לוקחים את המפלגה שקיבלה הכי מעט קולות מביניהם7 ומוחקים את המפלגה הזו מתוצאות הבחירות. עכשיו כל מי ששם את המפלגה הזו במקום ראשון, המפלגה שדורגה אצלו במקום שני הופכת למקום ראשון.

ככה חוזרים על התהליך עד שנותרו רק מפלגות שקיבלו יותר מ 1/120 מהקולות. ואף קול לא הולך לאיבוד. כל אזרח, עם הדירוג שלו, השפיע על התוצאה של הכנסת8.

לכאורה יש סכנה שבמערכת כזו המושג "מפלגה" יאבד את משמעותו. עלולים לקום 120 מפלגות כל אחת בת ח"כ אחד. את זה נמנע בשיטה שבה נבחר יו"ר כנסת וראש ממשלה.

בחירת יו"ר הכנסת

במקום לבחור יו"ר לכנסת בשיטה של הראשון שמקבל 61 קולות, נשתמש גם פה בשיטה של בחירה מרובה. כל חבר כנסת ידרג את המועמדים על פי מי הוא מעדיף לתפקיד.

כאן נכניס הגבלה למי יוכל להתמודד לתפקיד. בכדי להתמודד לתפקיד צריך שיו"ר סיעה יגיש את הבקשה בשם אותו חבר כנסת9. כך נשמר ונחזק את תפקיד ראש הסיעה.

כל סיעה תוכל להעמיד רק מתמודד אחד לתפקיד.

בשביל להוריד מהמוטיבציה לפיצול מיותר של מפלגות נגדיר שרק ראש סיעה של 10 ח"כ יוכל להציע מועמד ליו"ר הכנסת, או קואליציה שמונה 10 ח"כ שהסמיכה את אחד מראשי הסיעות שבקואליציה להציע אדם מסוים לתפקיד.

בדוגמה של הכנסת הנוכחית גם גדעון סער (6 מנדטים) וגם נפתלי בנט (7 מנדטים) לא יוכל להעמיד מועמד לתפקיד יו"ר הכנסת. אבל בנט יוכל להסמיך את גדעון סער להציע את, סתם לשם הדוגמה, יועז הנדל, לתפקיד יו"ר הכנסת. כי ביחד יש להם מעל עשר ח"כ.

כך, למרות האפשרות לרוץ בסיעות יותר קטנות, לסיעות הגדולות יהיה יתרון. סיועת גדולות יכולות להעמיד לבחירה אדם מתוכן ללא משא ומתן עם מפלגות אחרות. סיעות שמתפצלות ישלמו על זה מחיר.

את הבחירות ליו"ר הכנסת יש לבצע או בשיטה של בחירה מרובה, כמו הבחירות לכנסת או על פי תבחין קונדורסה. זו שיטה עדיפה, במיוחד לתפקיד יו"ר הכנסת, אבל מורכבת. לכן אתן לכם לקרוא על זה בצורה עצמאית10.

בחירת ראש ממשלה – על ידי הכנסת בבחירה מרובה

ראש הממשלה יבחר על ידי הכנסת. מספר ימים לאחר השבעת הכנסת11 הכנסת תבחר את ראש הממשלה בצורה דומה שבה היא בוחרת את יו"ר הכנסת. כמובן עם מספר הבדלים.

  1. רק יו"ר סיעה יוכל להתמודד לתפקיד ראש הממשלה.
  2. רק יו"ר סיעה בגודל 10 ח"כ או כזה שקיבל את תמיכתם של יו"ר סיעות אחרות כך שסכום ח"כ מסתכם ב 10 ח"כ.
  3. חבר סיעה חייב לדרג במקום ראשון את יו"ר סיעתו, אם הוא מתמודד.

במקרה שלנו בנט וסער לא יוכלו להציב את עצמם בתור מועמדים אלא אם כן אחד מהם יתמוך בשני.

בשיטה הזו תפקיד ראש הממשלה נקבע על ידי הכנסת ימים ספורים לאחר השבעתה. כמעט ואין משא ומתן. אין חודשים של המתנה לראות מי יהיה ראש הממשלה הבא. ראש ממשלה בזמן מעבר יהיה בתפקיד הזה ימים ספורים בלבד. כל הפלונטר שיש לנו היום נחסך בשיטה הזו.

בהרכב של הכנסת הנוכחית אני בהחלט רואה איך, על ידי אסטרטגיה נכונה, בנט או סער היו יכולים להפוך לראש ממשלה בלי הסתמכות על קולות של מפלגות אנטי ציוניות.

כמובן שזו בחירה רק של ראש הממשלה. לאחר הבחירות אין באמת ממשלה. צריך לבחור את השרים בנפרד.

בחירת שרי הממשלה – אישור בחירת ראש הממשלה על יד הכנסת

מי שיבחר את השרים יהיה ראש הממשלה. את המינוי יעשה הכנסת. ראש הממשלה יוכל למנות שר על ידי אישורו בכנסת על ידי רוב רגיל12. בשביל שזו תהיה הצבעה הוגנת אם השר המועמד יהיה מן הכנסת, הוא לא יוכל להצביע על עצמו. כמו כן, ברגע שהוא ממונה לשר הוא חדל להיות חבר כנסת עד למתי שהוא יתפטר13.

שר יכהן עד שראש הממשלה יבחר לפטרו, למנות אדם במקומו או עד שעברו חמש שנים מעת כינון הכנסת שאישרה את מינויו.

הנקודה האחרונה היא קריטית. שר יוכל לכהן כשנה לאחר כינוס הכנסת החדשה14 ללא הצבעה. מה שאומר שכשראש ממשלה נכנס לתפקיד הוא לא חייב להחליף במידית את כל השרים. יש לו שנה להביא לכנסת את אישור ההחלפה.

אם ראש ממשלה לא מצליח לאשר, בפרק זמן כלשהו, אדם לתפקיד שר מרשימת השרים שהחוק מחייב שיהיו בכל ממשלה, הכנסת תבחר אותו כמו שבוחרים ראש ממשלה. במקרה כזה ראש הממשלה לא יהיה רשאי לפטר אותו. רק למצוא לו מחליף.

הכנסת תהיה רשאית לפטר כל שר ברוב של 61.

מילים אחרונות

השיטה שהצגתי פה עדיפה בהרבה על השיטה הנהוגה כיום. בשיטה שהצגתי לאזרחים יש תחושה יותר חזקה שלבחירה שלהם יש משמעות. בשיטה שהצגתי הפלונטר הפוליטי העכשווי לא יתכן. גם ממשלות שיתוק ולא הגיוניות שקמו בעבר, לא יקומו בשיטה הנוכחית.

זאת לא שיטה שמטיבה לא עם הימין ולא עם השמאל. זו שיטה יותר טובה עבור כל הצדדים.

אתם מוזמנים לקדם אותה ולהכניס אותה לתודעה של האזרחים.

הערות

  1. למעט ממשלת האחדות שמיר-פרס הראשונה שקמה בעקבות המשבר הכלכלי. שם פתרון המשבר היה בראש סדר העדיפות של שתי המחנות.
  2. לכן שינו אז את השיטה כך שבחירת ראש הממשלה תיעשה בצורה ישירה על ידי הציבור.
  3. זה לא הקושי המרכז, אבל הוא בהחלט תורם לכך.
  4. זה בעצם מה ששרון עשה ערב ההתנתקות. הליכוד והימין תמך במהלכים הכלכליים שהובילה ממשלתו של שרון והשמאל תמך בחוקי ההתנתקות.
  5. ישנם כאלה שאוהבים את אחוז החסימה בדיוק מהסיבה שהוא מונע מפלגות נישה. להם אני אומר: הרעיון של דמוקרטיה הוא דיכוטומי לרעיון שלכם, אוטוקרטיה. אתם לא מנסים למנוע מפלגות נישה, אתם מנסים להשליט בישראל אוטוקרטיה. אל תצפו מאלה שמעדיפים דמוקרטיה לקחת אתכם ברצינות.
  6. בבחירות האחרונות 25 מפלגות קיבלו פחות ממנדט אחד. כשהסיכויים להיכנס לכנסת יעלה יש להניח שיהיו בהרבה יותר מפלגות כאלה.
  7. אם יש מספר עם אותם כמות של קולות, אפשר לעשות הגרלה ביניהם בשביל לבחור אחת.
  8. הספירה הזו אולי נשמעת מסובכת אבל אם בקלפי במקום לבחור פתק תהיה מדפסת שמדפיסה את הבחירה והספירה תעשה בצורה ממוחשבת, כל זה ייקח דקות בודדות.
  9. זה יכול להיות ראש הסיעה בעצמו
  10. ניתן לצפות פה בהסבר יפה על שיטות ההצבעה וההבדלים בינהם.
  11. אפשר אפילו ביום ההשבעה, אבל בכל זאת כדאי לתת זמן למשא ומתן, אבל לא יותר מדי זמן.
  12. חשוב שזה יהיה רוב רגיל מאחר שרוב מוחלט זה דבר שקשה להשיג ועם כנסת מפולגת עדיף לא להצריך כזו רמה של הסכמה.
  13. מה שאנחנו מכנים "החוק הנורווגי".
  14. בהינתן שהכנסת שאישרה אותו מלאה את ימיה. אם היא לא ממלאת את ימיה, שר יוכל לכהן ללא הצבעה אפילו יותר זמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *