מימון מדינה ללא מסים

תחשבו מה היה קורה אם ראש ממשלת ישראל היה מוציא צו: מהיום והלאה החל מהראשון לינואר עד לראשון למאי כל אזרח במדינה יעבוד למעני. המדינה תחליט במה הוא יעבוד. הכסף שהוא יכניס ילך לקופת האוצר. מהראשון למאי עד לראשון לינואר, כל עובד יוכל לעבוד באיזה עבודה שבה הוא יחפץ ולהשתמש בכסף שהוא מכניס כפי ראות עיניו1.

רוב הסיכויים שזה לא היה עובר ללא מהומה. אנשים היו מוחים על החודשים שבהם הם צריכים לעבוד למעi הממשלה. ארגוני זכויות אזרח היו מכנים את החוק הזה "חוק העבדות". יתכן שהיו אפילו עתירות לאו"ם ולבית הדין הבין לאומי בהאג. לכולם היה ברור שהחוק הזה הוא לא מוסרי בעליל.

מה שמוזר הוא שאף אחד לא מתלונן למרות שזה בדיוק המצב היום. רק שבמקום שהשליט יחלק את הזמן של הנתינים שלו הוא מחלק את התוצר של הזמן שלהם. הוא מראש קובע באלו עבודות הוא לא רוצה שהם יעבדו (על ידי הטלת רגולציות) ולוקח בין 25% ל 60%, תלוי בכמה הם יצרנים, לקופתו האישית. אבל אף אחד לא מתקומם2.

הסיבה שהציבור מקבל את העובדה שהממשל כופה עלינו לעבוד בשביל אנשים אחרים ניתנת לסכם במילותיו של שופט בית המשפט העליו בארה"ב

מסים הם מה שאנחנו משלמים עבור ציביליזציה מתורבתת.

אוליבר ונדל הולמס הבן

אנשים מרגישים שללא מסים לא תהיה ממשלה. לא יהיה צבא שימנע משכנינו הערבים להשמיד את ישראל, לא תהיה משטרה שתתפוס פושעים3 או בתי משפט שישפטו אותם. האנרכיה תחגוג ברחובות ונתנהל בתוך מערכת שדומה למה שקורה בסדרת הסרטים הדיסטופיים The Purge. לא נראה לי שמישהו טוען שמסים זו לא פעולה כוחנית או שהיא נעשית בהסכמה4. הם טוענים שהמטרה מקדשת את האמצעים.

אבל רוע זה דבר אימפוטנטי. אין לו שום כוח. מדבר רע לא יתכן שיצא משהו טוב. לכן מדינות שמסתמכות על מסים הן מדינות שלאט לאט מתדרדרות לשעבוד מוחלט. בהתחלה זה רק רשת חברתית, אחרי זה מופיע דרישה לשיווין ולפני שאתה יודע מה קורה אתה מוצא את עצמך בסוציאליזם מלא ועומד בתורות ללחם בעוד חבורת אליטה צרה חיה כמו מלכים. אתם מוזמנים לקרוא את "הדרך לשעבוד" של פרידריך האייק כדי לקבל את מפת הדרכים המלאה ממדינת רווחה לשעבוד טוטאלי.

מצד שני, הטענה שללא מדינה נדרדר לאנרכיה, צודקת. אם לא יהיה גוף אובייקטיבי שיחזיק במונופול על האלימות נחייה בחברה שכל דגבר אלים. כל מי שיוכל להביא יותר כוח לשולחן, ינצח. זכויות הפרט ייעלמו כלא היו5. לכן אם חברה חייבת מדינה כדי לתפקד ומדינה חייבת להיות מוסרית כדי לאפשר חברה מוסרית המסקנה היא שחייבת להיות דרך מוסרית לממן מדינה.

מס ולא מס

בשביל ההסבר, קודם נגדיר מה מהווה מס ומה לא מהווה מס. לא כל מעבר כספים למדינה מהווה מסים. יש לא מעט יהודים שתורמים למדינת ישראל ולא רק שהם אינם אזרחי המדינה אלא הם אפילו לא גרים בשטחה. אי אפשר לומר על התשלום הזה שהוא מהווה מס.

לכן נגדיר מס בתור תשלום שהאזרח משלם למדינה שמקיים שני דברים

  • התשלום הוא בכפיה
  • התשלום הוא לא עבור שרות ספציפי

הנקודה השנייה דורשת קצת הסבר. לכאורה כספי המסים שלנו חוזרים אלינו בצורה של כבישים, בתי ספר וכדומה. אבל אנחנו לא משלמים עבור שרות. אנחנו משלמים מס כללי, הכסף הולך לקופה כללית ואחרי זה הוא מחולק על פי ראות הפוליטיקאים6. אפילו מס ביטוח הלאומי לא משולם עבור שרות. אזרחי מדינת ישראל מבוטחים בלי קשר לאם הם משלמים או לא והכסף לא באמת הולך לקופת הביטוח הלאומי.

מדינה יכולה לממן את עצמה, או במילים אחרות מדינה יכולה לבקש כסף מהאזרחים, אבל בשביל שהדרישה הזו תהיה מוסרית המדינה חייבת לעמוד בשני התנאים. הראשון שזה לא יהיה בכפייה. לאזרחים תמיד יש את האפשרות לומר שהם לא רוצים להעביר כספים למדינה. לכן דיי ברור שבשביל לשכנע את האזרחים להעביר את הכספים צריך להתקיים התנאי השני. שהמדינה תיתן משהו בעבור הכסף שהיא מקבלת.

תרומות

אנשים נוטים לזלזל ביכולת של תרומות לממן מדינה. זו טעות. תרומות מימנו את הקמת מדינת ישראל. את קק"ל. עד היום תרומות מאפשרים הרבה חופש פעולה ליחידות של משטרה וצבא להשלים ציוד. הפעלת נוהל קבוע לאיסוף תרומות עבור יחידות משטרה וצבא, תוך כדי מתן צ'ופרים (סיורים אותות הערכה וכדומה) בהחלט יכולה להוות מקור מימון חשוב למדינה.

כמובן שזה לא מספיק. תמיד יש את בעיית הטרמפיסט. אנשים שיראו אחרים תורמים, יבינו שהמשטרה תמשיך לתפקד גם בלי התרומה שלהם ולא יתרמו. למרות שלא ניתן לסמוך אך ורק על תרומות, אסור לזלזל ביכולת שלהם לעזור לממן מדינת חרות.

השיטה הזו עונה על שתי הדרישות שלנו, שהמימון יעשה בהתנדבות ועבור שרות מסוים. מאחר שיש לכל אחד את האפשרות לתרום למחלקה ספציפית של הממשל, הרי זה כאלו שהוא תורם עבור שרות מסוים.

חוזים

אחת מתפקידי המדינה היא לאבטח חוזים. אם שני צדדים חותמים על חוזה והם מגיעים לבית משפט, בית המשפט באמצעות המשטרה דואג שהחוזה ייאכף7. כיום נוצר מצב אבסורד שבו כל אדם יכול לחתום על חוזה מול אדם שני ולצפות שאדם אחר יממן את אבטחת ביצוע החוזה. הרעיון הוא שמי שרוצה שהמדינה תאכוף את החוזה יצטרך לשלם למדינה שתעשה את זה.

התשלום יהיה שווה לכל נפש, כזה שגם אנשים עניים יהיו מסוגלים לעמוד בו. יתכן שגם יהיו תעריפים שונים לחוזים שונים. אבל יהיה תשלום לחוזה. כל פעם שעובד חותם על חוזה מול מעסיק, החוזה הזה יצטרך לקבל אישור ממשלתי. אגרת אישור חוזה תגבה עבור המקרה שהמדינה תצטרך להתערב ולאכוף את החוזה. באמצעות גביית התשלום הזה המדינה תוכל לממן את המערכות שאוכפים את החוזה.

כמובן שאם שני אנשים יחליטו לחתום חוזה אחד מול השני מבלי לאשר אותו מול המדינה (בלי לשלם אגרה) הם רשאים. במקרה הזה הם לא יוכלו לפנות לבית המשפט כדי שישפוט על חילוקי דעות בקשר למילוי החוזה8.

אופן התשלום הזה הוא וולנטרי מאחר שאף אחד לא מכריח את האזרחים לאשר את החוזה מול המדינה. הם יכולים לחתום מול עצמם תוך כדי שהם סומכים אחד על מילתו של השני. הוא גם בעבור שרות ספציפי. בעד ההבטחה שהמדינה תאכוף את החוזה שהם מאשרים.

השיטה הזו תכניס למדינה תזרים מזומנים יחסית גדול מאחר שכמות החוזים שאנחנו חותמים הוא יחסית גדול. כל פעם שאנחנו עוברים עבודה, כשאנחנו חותמים על חוזה מול ספק כלשהו כגון תקשורת, חשמל וכדומה. עדיין כמות הכספים שניתן לגבות באמצעות השיטה הזו כנראה לא תספיק למדינה כמו ישראל שזקוקה להחזיק צבא גדול וחזק9.

אבטחת זהב

הדרך שתאפשר מימון נרחב ביותר למדינה קשור לשינוי השיטה המוניטרית שלנו כך שהיא תתבסס על זהב.

כיום השיטה המוניטרית שלנו מבוססת על כסף "פיאט". כסף צו. המדינה קבעה ששטר מסוים הוא מטבע עובר לסוחר ושניתן באמצעותו לשלם חובות ולשלם מסים. מי שמייצר את הכסף הוא בעצם הבנק המרכזי שיוצר את הכסף יש מאין ומלווה אותו לבנקים. הם בתורם מלווים אותו לחברות ולאנשים פרטיים בריבית.

אם כל המערכת הזו נשמעת הזויה ושברירית זה כי היא אכן כזו. מאחר שהכסף שלנו לא אמתי, הערך שלו לא אמתי. קשה מאוד להעריך כמה כסף צריך להיות במערכת. מה שיוצר תקופות שבהם הממשל מזרים יותר מדי כסף, שיוצר בועה שכשהיא מתפוצצת, נכנסים למשבר כלכלי10.

השיטה הנכונה11 היא להתבסס על משהו שיש לו ערך אובייקטיבי. היסטורית זהב מילא את התפקיד הזו בצורה מאוד טובה. אם נחזור לבסס את השיטה המוניטרית שלנו על זהב נקבל כלכלה בהרבה יותר יציבה12.

הבעיה בזהב היא שהוא כבד. לסחוב בכיס מטבעות זהב זה לא דבר פשוט. למזלנו הרב ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת לנו לעשות דיגטליזצה לזהב. הזהב ישמר בכספת ואנשים ישלמו באסימונים דיגיטליים שיהוו תביעה עבור זהב. בכל רגע נתון אדם יוכל לגשת לבעל הכספת ולדרוש זהב תמורת האסימונים שלו.

הקורא הזהיר בטח יעלה על בעיה מאוד מרכזית במה שאני מציע. צריך איכשהו להבטיח שבעל הכספת לא ישקר ויכריז שיש לו יותר זהב ממה שבאמת יש לו. אם בעל הכספת יוכל לשקר ולהמציא זהב, חזרנו לבעיה שיש לנו עם הכסף הנוכחי שיש לנו. צריך גוף אובייקטיבי שיוכל גם לבקר את בעל הכספת וגם להעניש אותו במידה שהוא ישקר.

מדינה.

רשת האסימונים הדיגטלים תנוהל על ידי המדינה. כל בעל כספת שירצה להוסיף את הזהב שברשותו לרשת של המדינה, יצטרך לעבור תהליך בקרה של המדינה. כל גרם זהב שנכנס ויוצא מהכספת יאושר על ידי המדינה. בכך המדינה תיתן שרות חשוב לאזרחיה, הבטחה שהאסימונים שהם מחזיקים אכן שווים את הזהב שהם לכאורה מייצגים. בתמורה המדינה תיקח אחוז מכל עסקה שמתבצע באמצעות האסימונים הללו.

מקור ההכנסה הזו אינו מס13 מאחר שכל אחד יכול לבחור לא להשתמש ברשת של המדינה. הוא יכול להקים רשת פרטית או לשלם ממש בזהב. כמו כן התשלום הוא עבור שרות מאוד ספציפי, אבטחת האסימונים שאתם הוא רוצה להשתמש.

תשלום בעבור אבטחת רשת אסימוני הזהב מהווה מקור מימון קבוע ומאוד גדול. המדינה תוכל גם לשנות אותו בהתאם לנסיבות. אם המדינה נכלאת למלחמות שצריך לממן, היא יכולה לעלות את התשלום ובכך לממן את המלחמות.

מדינה מוסרית

שילוב של שלושת שיטות המימון המוסריות יכניס תזרים מזומנים יחסית גדול לקופת המדינה. אבל ברור שהוא יהיה קטן משמעותית מההכנסות היום. בשביל שמדינה תוכל להסתמך על מימון מוסרי, היא חייבת גם להיות מדינה מוסרית. או במילים אחרות לעסוק אך ורק במה שמדינה אמורה לעסוק, להוות המונופול על האלימות.

מדינה שמנסה לעסוק בדברים אחרים, כגון צדקה, תרבות ורווקות מאוחרת, לא תוכל לממן את עצמה בשיטה הזו. מדינה שרוצה להתערב בחיי האזרח ללא צורך תהיה חייבת לבצע התערבות נוספת בשביל לממן את ההתערבות הזו.

אבל מדינה ששמה את חרות אזרחיה בראש מעייניה ונמנעת מלהתערב בחיי הפרט, תוכל לממן את עצמה בצורה מוסרית.

איך בדיוק נראית מדינה כזו, איך במדינה כזו מטפלים בחינוך ובבריאות, זה נושא לפוסט אחר.

הערות

  1. הרעיון הזה אולי נשמע הזוי, אבל הוא בכלל לא מופרך. שיטת המיסוי הזו הייתה מקובלת מאוד בעולם העתיק.
  2. מלבד כמה ליברטריינים שממשיכים למלא את הרשתות החברתיות בקריאה ש "מס זה שוד" במקום לציין שמס זה בעצם עבדות…
  3. יש שיטענו שכך המצב כבר היום…
  4. ולכן הם חייבים גם להסכים שמס זה שוד / עבדות.
  5. אני יודע שישנם אנרכו-קפיטליסטים שחושבים שניתן להקים חברה ללא גוף אובייקטיבי שיהיה לו מונופול על הכוח. הם טועים. כל רעין שאני נתקלתי בו מתגלה מהר מאוד כמשהו פריך שיתפורר במהרה. אם אתם חושבים שיש לכם את התבנית החברתית המושלמת לחברה ללא מדינה, בבקשה, תציינו אותה. אשמח להראות לכם איפה היא תתפרק. לרוב זה מתחיל בבתי המשפט.
  6. אין צורך לציין שזה נעשה בצורה לא יעילה, לרוב עובר למקומות לא נכונים ושיש שכבה של בירוקרטים שלוקחת את "הקאט" שלהם בדמות משכורות, בונוסים, פנסיות וכדומה. למרות שאין צורך לציין זאת נציין זאת. סתם כדי לחדד את הנושא.
  7. במדינת ישראל הנקודה הזו לא כל כך נכונה. בית המשפט דיי מתעלם מהחוזה וקובע שמה שהוא חושב שראוי להיעשות, ייעשה. הדבר הזה גורם נזק כלכלי עצום לישראל כי חברות ומעסיקים לא סומכים על בתי המשפט בישראל ומעדיפים לחתום חוזים במקומות אחרים.
  8. מצד שני ניתן יהיה לרשום בחוזה גוף בורר שאליו החותמים יוכלו לפנות. זה נותן מקום לבתי דין רבניים. זה גם פותח בעייה רצינית שבו מפעילים לחץ על אדם שלא לאשר מול המדינה ובמקום זה לציין גוף דתי בתור הבורר. בשלב הזה לא אכנס לתוך הסוגיה הזו. המטרה שלי היא להראות, בקווים כלליים איך ניתן לממן מדינה ולא להכנס לכל הפרטים הקטנים של כל אחד מהשיטות.
  9. כמובן שבמדינת חרות הצבא יהיה צבא של מתנדבים שיקבלו שכר.
  10. אפשר לראות סרטון קצר שמסביר את זה כאן. או לראות הסבר יותר ארוך, אבל גם יותר מלא כאן.
  11. אני הולך לתאר פה ממש בקצרה שיטה מוניטרית מאוד מורכבת. אני בטוח שחלק מהקוראים יישארו עם יותר שאלות מתשובות על השיטה הזו. למרות זאת נדמה לי שההסבר שלי מקיף מספיק בכדי להעביר את הנקודה שלי. אם מישהו ממש סקרן לגבי כל הפרטים של השיטה המוניטרית שאני מציע, כולל איך ניתן לבנות מערכת בנקאית על גביה, שיבקש יותר הסברים. אשמח להקדיש לכך פוסט.
  12. כאן אני בטוח שכמה אנשים יקפצו וישאלו "למה לא ביטקויון?" הנה הסיבה מדוע לא ביטקויון.
  13. אם כי הוא ממש דומה למע"מ.